|
:: המועדון
סטאדיו דלה אלפי
|
רקע ::
איצטדיון הדלה אלפי הוקם ב-1990, לאחר תהליך בניה מהיר מאוד של שנתיים. הצורך בבנייתו היה כפול - הקטנה של הקומונאלה המיושן - הבית של יובנטוס וטורינו באותה תקופה - שהפכה אותו ללא ראוי והנחיצות באיצטדיון גדול נוסף למונדיאל, איטליה 90'.
עלויות האיצטדיון היו מסחררות. שינויים במשטח הדשא (כולל הוספה של מסלול אתלטיקה, בגלל תרומה כספית משמעותית ונחוצה של התאחדות האתלטיקה האיטלקית), שלוש הקומות של היציעים הענקיים והגג האולטרה-מודרני גרמו לשילוש העלויות המקוריות. מהירות הבניה גבתה מחיר כבד, אך מי ששילמה אותו בסופו של דבר הייתה יובנטוס.
בעיות ::
תכולה:
עת פתיחתו, תכולתו הרשמית של האיצטדיון הייתה כ-70,040 מקומות, אך כבר בשנותיו הראשונות התברר כי אין באפשרותו לאכלס כמות כה גדולה של אוהדים מטעמי אבטחה שונים. פיפ"א ואופ"א אילצו את המועדון להקצות כמות כרטיסים נמוכה מתכולתו הרשמית של האיצטדיון על מנת לחצוץ בין מחנות האוהדים. עם הזמן התכולה קטנה עוד יותר, כיום תכולתו הרשמית היא 67,041 מקומות. אך גם בפעמים הנדירות בהם נחשב כ"סולד-אאוט", הדלה-אלפי לא מאכלס יותר מ-60 אלף אוהדים.
מסלול אתלטיקה:
אחת הבעיות הכי קשות של הדלה אלפי, היא מרחק היציעים מכר הדשא. השילוב של מזג האוויר הקר הוא קטלני: האווירה קפואה והאוהדים שצופים בטלויזיה זוכים לראות את המשחק טוב יותר ללא שום הפסד של "אווירה".
הרעיון לארח תחרויות אתלטיקה גדולות נגנז כיוון שאין מסלול חימום באיצטדיון. רק פעם אחת, ב-1993, נערכה תחרות אתלטיקה באיצטדיון. המחדל למעשה הושלם, לא די בכך שמסלול האתלטיקה גורם למרחק בין כר הדשא ליציעים, גם אין באפשרותו לארח תחרויות אתלטיקה, המטרה לשמה הוקם המסלול.
הסלידה מהאיצטדיון החדש הייתה משותפת להנהלה ולאוהדים כאחד, ג'יאני אניילי, נשיאה האגדי של הקבוצה, הצהיר כי אינו אוהב את האיצטדיון מכיוון שהיציעים רחוקים מכר הדשא והראות לקויה.
דמי שכירות:
בשנת 1994, עת בחירתה של הנהלה חדשה (אומברטו אניילי, רוברטו בטגה, לוצ'יאנו מוג'י ואנטוניו ג'יראודו), החלו להישמע קולות עזיבה ראשונים מצד המועדון לאיצטדיון חדש. ספק אם הייתה כוונה רצינית מאחורי הדברים, ההנהלה החדשה רצתה להגיע להסדר חדש עם מועצת עיריית טורינו, בעלת האיצטדיון, כיוון שיחד עם היריבה העירונית, טורינו, יובה שילמה את דמי השכירות הגבוהים ב-Serie-A. ראשי העירייה ניסו לעזור כדי להגיע להבנה, אך ללא הועיל.
כאשר הסיטואציה הוחמרה, ראשי הקבוצה החליטו להעביר למילאנו את שני משחקי הבית במסגרת חצי גמר וגמר גביע אופ"א 1995. הייתה זו נורה אדומה לראשי העיר והאוהדים בטורינו. מה עוד שכל אחד משני המשחקים שהועברו למילאנו משך כ-85 אלף אוהדים.
מיקום:
מיקומו של האיצטדיון בפאתי העיר לא הוסיף לו נקודות זכות בקרב האוהדים, שמבחינתם עדיין שומרים אמונים לסטאדיו הקומונאלה המיתולוגי הממוקם במרכז העיר. לא בכדי האיצטדיון נקרא דלה אלפי - הוא קרוב להרים הקפואים והרוח הקרה מנשבת בו ומקפיאה את האוהדים בחורף.
מגרש קפוא; מראה שכיח בדלה-אלפי בימי החורף.
עם הפנים לעתיד::
כמו כל דבר אחר בהיסטוריה של הדלה אלפי, גם תהליך הרכישה למען הריסה היה מייגע ולא יעיל. אחרי שש שנים של מו"מ הצליחה לבסוף הנהלת המועדון לרכוש אותו מעיריית טורינו תמורת 25 מיליון אירו.
העבודות היו אמורות להתחיל כבר בקיץ 2004, אך הן נדחו בשנה בשל בעיות ביוקרטיה. במהלך עונת 04/05 ממוצע הקהל המשיך לרדת בצורה דרסטית, אבל גם הנתון הזה לא עשה רושם על ראשי הקבוצה. במסיבת העיתונאים שנערכה עם פתיחת מחנה האימון בסליצ'ה טרמה, הצהיר אנטוניו ג'יראודו כי בשל בעיות אישורים, עבודות הבנייה בדלה-אלפי יידחו בשנה נוספת (תאריך היעד הנוכחי הוא יולי 06').
יובה תמשיך לשחק באיצטדיון במהלך עבודות הבניה, אולם תכולתו תקטן ל-25,000 מקומות בלבד, תכולה שתגדל ל-40 אלף מקומות עם סיומו. עלות האיצטדיון החדש תסתכם ב-150 מיליון אירו, ושמו יהיה "ג'יאובאני אניילי", על שם נשיאה המנוח של הקבוצה.
יובה אימצה את המודל האנגלי. היציעים יהיו ליד כר הדשא ואוהד ממוצע יהיה מרוחק בין 10-15 מ' מכר הדשא. כיום האוהד הקרוב ביותר מרוחק 25-40 מ' מכר הדשא, כאשר אוהד במקום גרוע יכול למצוא עצמו מרוחק כ-160 מ' מהכדור. מכיוון שמזג אוויר קודר הוא מראה שכיח בעיר טורינו, דבר הגורם במישרין לכר דשא גרוע, בתוכניות הבניה נכלל גם גג מזכוכית שישלים איצטדיון חדיש ומודרני.
המועדון מתכנן פיתוח והרחבה משמעותיים של סביבת האיצטדיון, כדי לשוות לאזור אופי רב יותר שיגרום לאוהדים לאמץ את האיצטדיון. התיכנון הוא לבנות מרכז מסחרי-אדמיניסטרטיבי, שיכלול, בין השאר: מלון, חנות של הקבוצה ("יובה-סטור"), מוזיאון של הקבוצה, בית קולנוע, מסעדות ומשרדים חדשים למועדון. בכך המועדון מקווה להגדיל את הכנסותיו מהאיצטדיון, הכנסות שמסתכמות היום בין 10-15 מיליון אירו לעונה. הרבה פחות מהמילאנזיות ורומא.
היריבה העירונית, טורינו, תחזור לשחק באיצטדיון הקומונאלה המחודש לאחר שבנייתו תסתיים בדצמבר 2005. תכולתו של האיצטדיון תקטן ל-28 אלף מקומות בלבד. עד אז, טורינו תמשיך לשחק בדלה-אלפי ותשלם דמי שכירות ליובנטוס, בעלת האיצטדיון.
המועדון אימץ את המודל האנגלי; סקיצה של דלה-אלפי החדש.
למרות כל האופטימיות, יש מי שמגדיר את הצעד כאינסטנקטיבי ולא מחושב. צמצום תכולת הדלה אלפי בצורה כה קיצונית מהווה פיתרון זמני ועקיף מאוד, אך לא הפיתרון המתבקש. איצטדיון המכיל פחות מארבעים אלף מקומות לא יכול להוות פיתרון הולם כיוון שהוא קטן מידי עבור קבוצה בסדר גודל של יובה, שהיא בעלת פוטנציאל אוהדים אדיר. גם אם מבנה האיצטדיון יהיה לשביעות כולם, תכולתו הקטנה תגרום לתרעומת בקרב הקהל הרחב של הקבוצה, ובמישרין לבעיה עתידית.
|
|
דרבי דלה מולה
אגף הדרבי : קווים לדמותה של היריבה העירונית, סטטיסטיקה, כל המשחקים וכל הכובשים.
|
