הוא היה אליל ביובנטוס ומכונת שערים בלתי ניתנת לעצירה במשך ארבע עונות. דרור פלדמן נזכר באהבה לפיליפו אינזאגי, אחד הסמלים הגדולים של מילאן, שעשה לעצמו שם בשחור-לבן, וכל כך מתעב את האקסית כיום

לאוהדים החדשים של הגברת הזקנה זה נראה כאילו אלכס דל פיירו היה קפטן יובנטוס מאז ומתמיד. אף על פי כן, אנטוניו קונטה היה שם קודם והנהיג את מה שנחשב באותה תקופה חוליית הקישור הטובה בעולם. כעת אנטוניו חוזר הבייתה כמאמן וזוכה להתייחסות מיוחדת מיובה טיימס.

ברוח התחייה מחדש וה"חזרה למקורות" שסמל ואגדה יובנטינית ידועה - אנטוניו קונטה - מעניק ליובנטוס אחרי שנות השפל הרבות מנשוא, הגיע הזמן להעלות מן האוב אגדה נוספת שקעקעה את חותמה בספרי ההיסטוריה של המועדון הגדול מטורינו- ה"נוצה הלבנה", פאבריציו רבאנלי.

פאבל נדבד, על אף היחלשות דרסטית בשנתיים האחרונות, ייזכר לעד כאחד מהזרים הטובים ביותר שלבשו את מדי הזברה. מיד לאחר ההפסד לצ'לסי, הודיע הצ'כי כי יפרוש בתום העונה. הגיע הזמן להיפרד, ולהיזכר.

ישנם אותם שחקנים אלמותיים שנשכחו בגנזך הכדורגל אך אצל האוהדים הם נצרבו בזיכרון ולא יעזבו לעולם. כזה היה מורנו טוריצ'לי, המגן הימני של יובנטוס מ 1992 עד 1998. סיפורו של לוחם.

אמרסון: "אני מקווה שהשארתי זיכרון טוב אצל האוהדים של יובנטוס. דל פיירו ובופון עשו בחירה שונה, אבל אני צריך מטרות גדולות יותר בשביל לשחק כדורגל".

רוברטו באג'יו מעולם לא הסתדר עם מאמניו, כמה מהם אף הראו לו את הדרך מחוץ לקבוצה, עכשיו הוא מקווה להתחיל קריירה חדשה. מבט אחר על הקריירה של אליל האוהדים.

שמו של מיכאל לאודרופ היה שגור בפי כל אוהדי יובנטוס באשר הם, אם מהפכת התקשורת הגלובאלית הייתה מתרחשת בשנותיו הראשונות בקריירה, כאשר נתן תצוגות שיא במדי הביאנקונרי.

פייטרו ראבה, המגן האגדי של יובנטוס ונבחרת איטליה, היה שותף לעידן הזהב של הכדורגל האיטלקי, שהגיע דווקא בימים האפלים של המשטר הפשיסטי, כאשר המשחק הפך לקרב על החיים.

אחרי שנים שהעביר בקבוצות תחתית, ושנתיים בהן ריצה עונש השעיה בשל פרשת שחיתות, התוודע העולם לפאולו רוסי במונדיאל 82'. הנסיקה המשיכה במדי הביאנקונרי, אבל אז שוב הכל השתבש, רוסי נפצע ופרש בגיל 29. כתבה ראשונה בסדרה.

בעולם שמחוץ לארץ המגף נחשב זידאן לאחד הכדורגלנים הכי מוכשרים שצמחו בעשורים האחרונים, אבל איטליה, ובעיקר יובנטוס, רחוקות מלהשתתף בפסטיבל השבחים.