בפעם הקודמת בין נפגשו יובנטוס ומילאן בסן סירו למשחק עונה אמיתי, כזה שניצחון או הפסד באמת יכריעו את גורל האליפות, הייתה ב-8/5/2005. כשמסתכלים 7 שנים אחורה, נראה שיש הרבה קווי דמיון בין המשחקים. גם אז זה היה בסן סירו, גם אז מילאן הגיעה כסוג של פייבוריטית, גם אז הקרב היה בין ההתקפה האימתנית של הרוסונרי להגנת הברזל מטורינו, גם אז מילאן הגיעה בכושר שיא ויובה נראתה פגיעה וגם מאותו משחק זלאטן איברהימוביץ' היה מושעה בגלל שליחת יד לצווארו של איבן קורדובה מאינטר, שבועיים לפני. ההבדל כמובן שאז השבדי היה שחקן יובה וכיום הוא שחקנה של מילאן. 

למי שלא זוכר, שתי הקבוצות הגיעו למשחק בסן סירו עם אותו מספר נק', כשאחריו נותרו רק שלושה מחזורים. היה ברור לכל שהמשחק הזה יכריע את הסקודטו. משחק עונה אמיתי, כמו שכתוב בספרים, כזה שיש באמת רק פעם בכמה עונות.

פרויקט "משחק העונה" יוצא לדרך (עיצוב: אריאל נובק)

ביובנטוס של היום שמים לב למצב בו ההתקפה נמצאת. בקבוצה משחקים חמישה חלוצים: מאטרי, ווצ'יניץ', דל פיירו, קוואליארלה ובוריילו. כמות השערים של שהובקעה על ידי כולם יחדיו עומדת על 14 שערים בלבד מתוך 36 שערי הקבוצה. בסה"כ כ-36% מסך שערי המועדון שייך להם. אך האם הדבר היה כך גם בעבר והאם הדבר כך גם בשאר הליגה?

שברו את הבצורת - פירלו וקוואלירלה חוגגים

בצל ההתבטאויות של הצוות המקצועי של יובנטוס בימים האחרונים לאחר המשחק מול פארמה ובשל בצורת הכיבושים בצמד המשחקים האחרונים - יובנטוס אירחה את קטאניה במסגרת המחזור ה-24 של הליגה האיטלקית. במהלך העונה (בעיקר אחרי משחקים פחות מוצלחים מול קבוצות קטנות/בינוניות בליגה) נשמעה ביקורת על הגישה והטקטיקה של קונטה למשחקים מסוג זה. מה הכוונה? קבוצות שבאות בבית או בחוץ להסתגר מול יובנטוס ולנסות לעקוץ תיקו או אפילו אולי נצחון משער מקרי ממתפרצת או טעות בהגנה/בקישור של יובנטוס. קונטה מצידו טוען שהוא לא אוהב להפסיד וכתוצאה מכך עולה עם מערך שחלק מהאוהדים מגדירים כ-"פחדני" עם שלושה בלמים וחמישיה בקישור. גם הפעם קונטה עלה עם מערך דומה אך עם חמישה שינויים בהרכב ובסופו של דבר אפשר לומר שזה השתלם לו. רוצים לדעת הכל? כל הפרטים בפנים!

מאז יום רביעי - מיד אחרי ה-0:0 מול פארמה, התקשורת האיטלקית התעסקה רק בדבר אחד: ההתבטאויות החריפות של אנטוניו קונטה ופאבל נדבד נגד השופט והשופטים במשחקי יובנטוס בכלל ובמשחק מול פארמה בפרט אחרי שלא נשרק ליובנטוס פנדל עקב הכשלת אנדראה פירלו ברחבה ברגעים האחרונים של המשחק. התקשורת הסכימה שהיה פנדל ברור אבל כולם התעסקו בביקורת החריפה של שני קשרי יובנטוס לשעבר, כשמי שגונב את ההצגה הוא פאבל נדבד חבר ההנהלה ויועץ הנשיא אניילי כשהוא אומר את המשפט החריף הבא: "בשביל לשפוט שריקות כאילו (פנדל בדקה ה-94) יש צורך שלפני שיהיה מדובר בשופט טוב שיהיה בעל אישיות חזקה... אני חושב שאין אישיות לשופטים ולכן הם נראים כך במשחקי יובנטוס, ואני כחבר הנהלה מקומי הוא להגן על האינטרסים של יובנטוס, ולו הייתי שחקן הייתי עומד פנים מול פנים מול השופט על המגרש כדי שיסביר לי למה לא שרק לפנדל, אבל אני לא על המגרש". רוב אם לא כל הרוב המוחלט של אוהדי יובנטוס לא אהבו את ההתבטאויות של יובה נגד השיפוט ועל כך שקונטה התבכיין, דבר שאנו ביובה סולדים ממנו ותמיד ביקרנו את אינטר על כך. סוגיית השיפוט ויובה, והשפעת הקאלצ'יופולי על קבלת ההחלטות של השופטים תוארה בצורה די ברורה על-ידי קונטה שאמר "בגלל הקאלצ'יופולי השופטים פוחדים לשרוק נגדנו". אין אוהד של יובנטוס שלא דיבר על העניין הזה השבוע, וגם אני, שגיא, עידן, דרור, טום, מור, ליאור, אליאר, יותם, סער ועוד חברים ביאנקונרים אחרים דיברו על העניין הזה, כמובן שדיברנו ביחד על כך. וחשבתי מה היה קורא אם סוגיית יובנטוס והשיפוט ובכלל הייתה מגיע לאולפן שישי של חדשות ערוץ 2 (?) אני אוהב פוליטיקה מאד, חיי אותה וכמובן אוהב תקשורת, ולכן אני עוקב אחרי כל תוכנית חדשותית אקטואלית. וכמי שמכיר את חבריי הביאנקונרים החלטתי לעשות פאנל חד-פעמי של אולפן שישי בהרכב יובנטיני. ערבבתי את הדמויות של אולפן שישי בבנו האוהדים, והבחירה הכי הייתה היתה לבחור את המחליף של אמנון אברמוביץ', למה? כי לא נולד האיש שיספק את משפט אברמוביץ' כמו שגיא הכל יכול. הדברים נאמרים על בסיס הדיעות שלנו ועם קצת הומור, אז הנה הדיאלוג...

קוואליארלה בוכה על השיפוט. איכסה

בתור אוהד יובנטוס למדתי במשך השנים לתעב כל ניסיון התבכיינות והרגשת קיפוח מצד יריבות כלפי השיפוט, הדשא, מזג האוויר ועוד. כששמעתי את מאסימו מוראטי מתלונן על כל הדברים הללו אחרי ששפך מאות מיליוני יורו על שחקני רכש ולא השיג דבר זה עיצבן אותי. יש אנשים שפשוט לא מבינים שהבעיה היא אצלם ולא קשורה לשאר העולם. בגלל זה התאכזבתי מאוד מהתגובות אחרי ה-0:0 מול פארמה בטארדיני. הן היו כל כך לא מתאימות ל"רוח היובנטינית" שכולם מדברים עליה השנה, אבל מעבר לכך, התוכן שלהן התאים הרבה יותר לאנשים שאותם התרגלתי לא לאהוב.